המלצות ומכתבי תודה בעקבות סדנאות
את הדס אני מכירה כבר מכמה סדנאות שעשיתי אצלה ואני ממליצה על כולן. היה לה תפקיד קריטי בפתיחת מעצורי הכתיבה שסבלתי מהם במשך שנתיים. תרגילי הכתיבה שלה חוללו נפלאות והוציאו ממני סיפורים שלמים בתקופות הכי מיובשות שלי. המשימות השבועיות מאתגרות ומהנות ואף הצליחו לחולל שינוי משמעותי בחיים שלי. אצל הדס קבלתי הזדמנות לגשת לכתיבה מזווית ייחודית ולעבוד עליה ועל החיים כמכלול שמשפיע עליה ישירות. מבחינתי ככותבת הדס היא המנטורית שלי, ואני ממליצה לכולן וכולם להתנסות בסדנאות שלה.
בברכת כתיבה פורה ונטולת מחסומים לכולן,
עינב בר
*
"אֲנִי אוֹטוֹטְרוֹפִּית / בִּמְקוֹם עִם כלורופיל אֲנִי עֹשָׂהּ פוֹטוֹסִינְתֵזה עִם מִלִּים / כָּכָה אֲנִי נוֹשֶׁמֶת אוֹ אֲנִי מַמְרִיאָהּ מאַלְטֶרְנָטִיבָה לאַלְטֶרְנָטִיבָה" דיתי רונן
המלים האלו, של המשוררת דיתי רונן מזכירות לי את הדס ואת מה שקרה לי בסדנה.
המלים הופכות להיות לרגע קט, למשך הבוקר, נוכחות יותר מבדרך כלל. תשומת הלב למה אני אומרת, איך אני אומרת או מה אני כותבת. תשומת לב לשיר, למלה שמונחת על השולחן או על ספר בספרייה, או תשומת לב לגוף ולמילים שרצות לי בתוך הראש בזמן המדיטציה. תשומת לב ללא ביקורת או שיפוטיות. המלים פשוט כאן בשיא הזרקורים וזה כיף.
השילוב בין כתיבה למדיטציה או יותר נכון בסדר הפוך- מדיטציה ואח"כ ממשיכים לכתיבה היה עבורי לא פחות מגאוני. ישיבה בשקט, עם עצמי ובין אנשים נוספים, הנחיה של הדס שבאה גם תוך כדי (בעדינות ובדיוק מרבי) וגם אחרי מה לכתוב / איך לכתוב / נושא / בלי נושא / אינטואיטיבי / מודרך או לא משנה – יצרו מציאות שאפשרה יצירתיות ופוריות בצורה שלא הכרתי.
בבואי לתאר את מה שעבר עלי, עלה לי דימוי של נייר טואלט. גליל שמתחילים אותו מהבפנים דווקא ומושכים משם את הנייר. הבפנים מתגלגל ומתגלה לאט לאט ויוצא. הכתיבה אפשרה לי להתגלות בפני עצמי כל פעם עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת. הבפנים יצא טיפין טיפין, בעדינות, בקצב שלי, בבחירות שלי, בעוד שהקליפה החיצונית נשארה על מקומה. אותה אני, אותה צורה, אותם פנים, אותו קול אבל המילים שיצאו מבפנים הזיזו משהו. קטן. משמעותי.
הלמידה על הצ'אקרות השונות פתחה עבורי חלון חדש להתבוננות וגם על כך אני מודה להדס. גם פיזיולוגית וגם מטפורית, יכולתי להכניס את הצ'אקרות ראשית לתוך השפה שלי ואח"כ לתוך הכתיבה. גם כאן, החיבור לגוף, לבסיסו, למקומות הכל כך פיזיים וכל כך רוחניים שמתגלמים בצ'אקרות – הרגשתי בבית. כאילו אני בסלון הפנימי שלי, (עם כל חיי / ילדי / אהבותי והצ'אקרות המעורבבות שלי) בתוך הסלון החיצוני של הדס, לאט לאט מתגלה לי ולחברי לקבוצה.
תודה לכולכם וכמובן להדס על חווית קיץ מיוחדת!
תמי טסלר
*
כשיושבים בקבוצה, כל משתתף מנסה למצוא את מקומו
יש שבאים עם המקום מהבית
יש שצריכים לעשות לעצמם מקום
יש שדורשים
ויש שלא יודעים כיצד
יש גם כאלה, שלא מוצאים ופורשים או פורסים את המפגשים
או מהבהבים
דבר נוסף, שלדעתי מאפיין כל כותב או אומן הוא הצורך בהכרה (גם זה נע בין נרציזם לפנטזיה שמישהו 'יגלה אותך' ויש גם מקום טוב באמצע, אהבת מילים ורצון בריא לבטא)
מה שאני רוצה לומר, שדווקא ההתרחשות פנימית (יכולה להיות מצחיקה, כואבת, מפחידה, שמחה, מכילה) שסדנא כל כך קצרה מצליחה לייצר, מסמנת שמשהו קורה, שנוצרת תנועה, שהמפגש אינו עוד מפגש פרוזאי באמצע הדרך.
מפגשים אילו הם המכוננים, אילו הם המלמדים
ובתור היוצרת-
אני יכולה רק לומר לך תודה.
ישנם אנשים שאוספים מילים, שומרים, יורקים, שרים – איתך יש חוויה קצת אחרת
את לא מחזיקה בהם אלא בוחרת , מלקטת ומעבירה הלאה. יש בכך טוהר והכלה של יחידי סגולה
תודה על חוויה מיוחדת באווירה שאומרת הדס ולא עוד מעגל כסאות ודפים, חוויה של מפגש עצמי בעטיפה שלוה, שלמה ונעימה.
דנה רונן
*
הסדנא תרמה לי וחידשה לי בכל כך הרבה מישורים, שאני מרגישה שאפילו לי- עצמי קשה לבאר עד כמה ובאילו תחומים בדיוק. פשוט הרגשתי שזזתי בה. התפתחתי. זה הרגיש ממש בלתי ייאמן כמה מעט זמן נמשכה בסדנא במובן הזמן הכרונולוגי, משום שמבחינה אישית הרגשתי שהשתניתי המון במהלכה ובזכותה. כרגע, הדבר הכי משמועתי שהשתנה אצלי בעקבות הסדנא הייתה ההבנה שקבלה עצמית זו עבודה, נקודה. שאין באמת אמור ולא אמור ונכון או לא, בוגר או לא. באמת להבין שלכל אחד יש את הקצב שלו, המשברים שלו, ועם זאת שאנחנו לא באמת חיים בבועות נפרדות אלה מאלה. לקבוצה היה מרכיב גם מאד משמעותי בתהליך הזה, ואני מניחה שהחלק שלך היה בעידוד הקבוצה לקבלה והכלה עצמית; עשית זאת באופן ישיר בצורת התייחסותך לכל אחת ואחת, וגם באופן עקיף בבחירות הספרותיות, בין אם בציטוטים שבחרת להניח לפנינו לבחירתנו בחלק מהמפגשים, כדי לעזור לנו להיפתח לעצמנו, ובין אם בשירים שבחרת לקרוא לנו בתום כל מפגש.
הסדנא הזו הייתה מהנה, מצחיקה, מעיקה, מעציבה, מעמתת ובעיקר מאמתת. אני יודעת שלקרוא כך שורה של סופרלטיביים אולי לא משקפת זאת כראוי, אך הסדנא השפיעה עליי בכל כך הרבה מישורים שקשה לי למקד יותר. בעניין הארה ספציפית אני חושבת שהרעיון ממנו צמחה הסדנא, קישור מדיטציה וכתיבה, הוא רעיון אדיר. אני רוצה לבוא לסדנת ההמשך! 100% אני בפנים!
תמר חלוצי
*
הדבר הכי משמעותי שקרה (לי) בסדנה היה להיחשף לתדר הזה, לאינטימיות הזאת שקורת כשאתה בהקשבה ותשומת לב לחלומות שלך. זה פתח ערוץ תקשורת שהיה עמום וקהה. וזה ריגש אותי מאד. אותי זה הכניס לאיזה רצף וכושר של לזכור את החלומות ומלכתוב שתי שורות על חלום פתאום החלומות הפכו להיות ארוכים ומפורטים. וזה הרחיב את הפריים של הכל. אם יש עוד תרגילי אימון כאלה זה יכול להיות אדיר. יותר אדיר ממה שזה כבר עכשיו. להיחשף לטקסטים כאלו שמתרחקים מהמוכר ומהאזורים הבנאליים..זה מגרה ומאתגר ושולח אותך לצאת לחפש הגיונות אחרים. אהבתי את זה שמהתחלה יש הגדרה שלא מפרשים את החלומות. זה הזמין אותם להתקרב ולא לפחד.
ו..אולי להאריך? או שפשוט המפגש בין כולם היה ממש מיוחד וחד פעמי והשאיר צורך להמשיך יחד.כי באמת לא יכולתי להגדיר את זה בזמן. זה היה מיוחד. תודה ענקית.
מעיין סימונה
*
הקונטקסט הכללי שבעקבותיו פניתי לחפש סדנת כתיבה היה שפשוט החלטתי לעשות קצת סדר בחיים שלי ולעשות בדק בית על איפה אני משקיעה את האנרגיות שלי.
הייתה לי חוויה מאוד מעצימה, חיכיתי בקוצר רוח למפגשים ומאוד התעסקתי בשיעורי בית. במפגשים הראשונים ממש הקפדתי לכתוב אותם והם אתגרו וסיקרנו אותי, לקראת הסוף אומנם כתבתי פחות אבל המחשבות שלי התעסקו רבות במה אני רוצה לכתוב, היה חשוב לי שמה שאני אכתוב לא יהיה סתמי אלא יהיה משהו שנכתב עם קצת יותר מחשבה ודיוק.
הייתה לי חוויה מעניינת להיפגש עם הא/נשים הנפלאים שהיו בקבוצה שכל אחד מהם הקסים אותי בצורה אחרת ונתן לי המון השראה מאופן הכתיבה והסגנון הייחודי שלו, הייתה זאת חוויה מאוד מפרה עבורי לצאת מן השבלונה הסגנונית שלי ולהיפגש עם סגנונות אחרים ומעניינים של החברים.
טקסטים רבים שקראנו יחד מאוד ריתקו אותי, ישנם טקסטים שאני חוזרת וקוראת שוב, עצם זה שקראנו אותם יחד והם קיבלו קול בתוך המפגש היה חשוב עבורי, כי זה מכניס לתוך הטקסט נופך אחר. זה אחרת שמקריאים טקסט מאשר שקוראים אותו בלב , זה מעשיר אותו. אני שמחה שברוב הפעמים קודם כתבנו ואז קראנו, מבחינתי זה היה תהליך שכזה לברר איך אני ניגשת לסוג הכתיבה הזה, להיחשף לכותבים שונים ובשעורי הבית לבחור מה אני עושה עם שני הדברים, אם בכלל.
אסכם ואומר שוב שהייתה זאת חוויה מאוד משמעותית עבורי ואני בהחלט מקווה שיזדמן לי להגיע לעוד סדנאות שלך.
טלאור כהן
*
הגעתי לסדנא בחשש רב. מעולם לא כתבתי כך עם אנשים ומה בכלל לי ולכתיבה, ובכלל המחויבות הזו, פעם בשבוע באותו מקום...
נשארתי. הסדנא ליוותה את חיי. בהתחייבות, בצ'אקרות, בביטוי, בהעשרה, בלמידה.
נעם לי להגיע לכאן פעם בשבוע, ללכת דרך שדרות הר ציון שהזכירו לי ארץ רחוקה, להכנס למרחב המוכר, הקסום.
הסדנא נתנה לי את מה שלא הצלחתי לעשות לבד. לקחת זמן למדיטציה, לכתיבה.
הסדנא עזרה לי בשחרור ובהבנה איך אני יכולה להתבטא. עזר לי גם לשמוע קולות אחרים של החברים. אח...ההשראה. הדברים מתחדדים, מתעדנים ואני אתם. וזה מבלבל וכואב אבל גם נעים ונכון. בעקבות ההתבונות אני נהנית יותר מאנשים שפועלים בתחומים ובדרכים שהם אוהבים ושיש להם תשוקה אליהן. כך הרגשתי ממך בהנחיית הסדנא הזו. את הולכת ומראה את הדברים להולכים לצידך.
המון תודה על כך.
לירון
*
אני רוצה לספר שמאז שהתחלתי ללכת לשם...חלקות חדשות התחילו להופיע בחיי. כשאני אומרת חיי,אני מתכוונת למרחב הנפשי האינסופי שלי,לגוף,לנשמה.אולי רכשי הנדל"ן הללו היו כבר קודם, אך הפעם הם הורגשו כאילו חוו רעידת אדמה אילמת והאדמה נראתה פורייה ורכה ומזמינה לבוא ולגלות בה ולחפור בה בורות ולהסתיר ולהחביא. והאדמה החלקלקה הזכירה את האינסטינקט החלזוני שבי והחילותי להתפתל ולסלול עצמי בתוך המרחב שהיה כאן קודם אבל עכשיו הוא פיתה אותי להכנס אליו. כך הסתננתי לי ,דרך כניסה שבכלל לא תוכננה . למטה היה חשוך ואפל. רציתי שיהיה קדורני או מעונן,אך הכל היה שחור משחור שיכולתי רק לדמיין. אז אתה נע מהדמיון, עם דמיון בלב, ברגליים שנעות , בעיניים שמתרוצצות. תנועה תוך כדי דמיון ומשהו בי קורה ומתקרב מתגבש לכדורי אדמה מוצקים שמבקשים ממשות אבל אני לא מצליחה לשחרר אותם מגורל אמורפי ולהעניק להם שם, תפקיד, מפגן ראווה ראוי....אני רוצה לספר שמאז שהתחלתי ללכת לשם, הלב שלי מנווט אותי ליצור כל בוקר כתיבה שאין בה שיפוט ואין בה אחריות ואין בה יומרה חוץ מלהיות כמה שיותר עצמה. מאז שזה מתרחש,כ"כ הרבה מעקות הגנה התנפצו ונשברו בדרך ואפשרו לי לדלג בזרם המדרגות מעלה בחדווה שלא זכורה.... סדנה שמשלבת עולמות שונים אך נראה שהם מאוהבים אחד בשני. כתיבה ומדיטציה. כמה כוח יש לכל אחד בנפרד...כמה כוח יש לחיבור שלהם ביחד. מסע אל הלא ידוע, הרפתקה ליער אפל של התפעמויות וסחרורים...העולם פתאום מעפעף בעיניו לראשונה, נראה לעצמו, נראה לי....כל פעם שנפתחו העיניים אחרי מדיטציה,שמעתי קול צווחה ענקית ורוטטת של תינוק ממרחקים...לחשתי לעצמי בלב: העולם ,שוב פעם נולד עכשיו. הדס גלעד משוררת ומנחת סדנאות כתיבה כמו שמאנית מלהטטת באנרגיה ובמילים. התכוננו לחוויית לידה.
קרן הלמר
*
מאוד נהנתי בסדנה, האווירה הייתה מאוד נעימה ונינוחה, ואין ספק שההנחיה שלך היא מאוד ייחודית ונעימה. זאת הייתה מעין פינה של רוגע שקט ויצירה בתוך שבוע שהוא עמוס ומטורף. אני מרגישה שלמדתי המון ושמכל מפגש יצאתי עם משהו חדש.
לגבי השיעורי בית לא ממש עשיתי אותם, אבל עדיין מאוד שמחתי שנתת אותם, הם נתנו לי השראה ונקודות למחשבה.
האם עצם הכתיבה היא המטרה? האם שחרור חסמים? האם הכרות עם הטכניקה של המדיטציה? לפעמים הרגשתי שאין בהכרח קשר בין המדיטציה לבין הכתיבה, ושפשוט היה לי כיף לעשות מדיטציה ואז לכתוב אבל שלא בהכרח הייתי זקוקה למדיטציה כדי לכתוב... לגבי המדיטציה- היה לי נורא כיף, זה היה אדיר שכל שבוע התמקדנו בצ'אקרה אחרת ולכן גם ההנחיה הייתה שונה, מאוד התחברתי לזה.
התרגילים שנתת היו מדהימים ומעוררי השראה (הכי אהבתי את התרגיל עם המבנה פנטום. זה גאוני) זה היה כיף שהכתיבה התבצעה בתוך הסדנה עצמה ולא רק בבית. גם מאוד אהבתי שכל מפגש נגמר בשיר.
באמת נהנתי, למדתי, וגם מאוד שמחתי להכיר אותך, את ממש בנאדם מיוחד וקסום.
תודה רבה רבה!
נעה ישראלי
*
הסדנא היתה לי טובה. המרחב הפתוח שהצעת, יחד עם ההרכב המוצלח של הקבוצה, אפשרו לי להביא טקסטים, שלא מובן מאליו שהייתי מעז לחשוף אחרת. הגישה החיובית והרכה היתה לי טובה נוכח האינטימיות והעצבים החשופים שהבאתי לתוך הכתיבה. מאד נהניתי וקיבלתי השראה מהטקסטים שחברות הקבוצה כתבו - אני אוהב ומעריך אותן, ושמח על ההזדמנות שהיתה לי לפגוש אותן. הטקסטים שאת הבאת היו מצוינים, הייתי שוקל לומר פחות עליהם ולתת להם להדהד בלי דיבור נוסף - לפעמים הדיבור עמעם משהו מהעוצמה הגולמית שלהם.לאורך הסדנא התלבטתי ביני לביני אם הייתי רוצה יותר הכוונה ממך ומהקבוצה לגבי הכתיבה שלי - מצד אחד הייתי רוצה לשמוע משוב ביקורתי על הכתיבה כדי לשפר את האסתטיקה והתקשורתיות, ומצד שני היה לכתיבה בתקופה של הסדנא תפקיד מרפא בשבילי, והייתי עסוק בדיוק החווייתי של הכתוב יותר מאשר בפרמטרים אסתטיים ותקשורתיים... אז אני לא יודע אם הייתי יכול להשתמש בעוד ביקורת, ואולי כן, גם אם כצידה לעתיד לבוא...תודה רבה!
בברכת הרבה חלימה ויצירה,
ישִׂי גרשון
*
הסדנא אפשרה לי לחוות קודם כל מדיטציות (עשיתי בעבר אך לא הרבה), ואז כתיבה ספונטנית, שמאד אהבתי. כתיבה שלא צריך לחשוב בה, לא צריך לדאוג איך תצא. זה היה טוב ומעניין. בנוסף, בגלל אישיותך והדרך שהעברת והתייחסת לדברים, נוצרה בי תחושה אמיתית של ביטחון והכלה, כך שזה פינה אותי מדאגות כמו איך זה ישמע, איך זה יראה... (טוב, לא לגמרי, אבל יחסית...). ובכלל, הסדנא הפכה עבורי לאי של שקט בתוך חיים סוערים, משהו יציב, בטוח ונעים שאפשר לי לפנות זמן לעצמי ובשביל עצמי וזה אולי הכי חשוב.
בסה"כ אני מרגישה שהסדנא הייתה מחדשת, חווייתית, מסקרנת ומעניינת והפגישה איתך הייתה מפרה ומזינה.
דקלה פורת
*
קודם כל מודה לך מאוד על הסדנא. זו היתה חוויה מעוררת השראה ונעימה ובטוחה והנחית אותה בצורה נפלאה. התרגילים שלך, כל אחד מהם, הם שילוב מושלם של פשטות ודיוק וכולם הפתיעו אותי ביכולת שלהם לפתוח דלתות. ההנחיה שלך נינוחה ומעוררת בטחון. הצלחת ליצור קבוצה מאסופת אנשים מגוונים ושונים, קבוצה שמייצרת בנפרד וביחד ומחזיקה את עצמה. זה הישג עצום בעיני. בעצם הדבר היחיד שיש לי להציע הוא, כפי שאמרתי לך, להאריך אותה בשניים-שלושה מפגשים, בכדי לאפשר העמקה והעשרה נוספות.
תענוג להכיר אותך כל פעם קצת יותר מקרוב.
יעל ב.צ
*
כבר אמרתי לך אך אשוב ואומר שהקורס היה מאד משמעותי עבורי,
ליווה ואולי גם הביא אותי להבין דברים חשובים.
רציתי לומר לך תודה רבה גם על שהכרת לי את ויסלבה שימבורסקה.
מאד אהבתי את הטקסטים של היומנים שקראנו, ואת הטקסטים של החלומות.
ולפעמים רציתי שהשיעור יהיה ארוך יותר...
תודה רבה.
דפנה מורד
*
היה לי מאד נעים ומאתגר (במשמעות הטובה שלו) בימי רביעי בערב. הרגשתי ולא הרגשתי את פערי הדורות, הרגשתי אבל לא הפריע. התחלתי לכתוב שוב.. וגם לקרוא ביתר חשק....
היתה הרבה אמפתיה בקבוצה והיה נפלא לפגוש נשים כל כך מענינות, נחמדות, ושונות זו מזו, שחולקות את הרצון לכתוב. קבלתי כלים להתחלות חדשות של כתיבה. אימון זה חלק גדול מזה...הדף הלבן הריק לא יהיה מאיים יותר. אהבתי במיוחד את הטקסטים של שימבורסקה, סטרנד ונאטלי סארוט.
הייתי שמחה לעוד שניים שלושה מפגשים. אני חושבת שאני לא היחידה...
אלישבע ברעם
*
כמה מילים על הסדנה חוצבארץ: ראשית ממש נהניתי כרגיל מהקבוצות המגוונות שמתאספות בסדנאות שלך. זה מוסיף השראה.
הרעיון של להיפגש בחוץ הוא רעיון מעולה. זה כמו לפתוח קיפול אוריגאמי כך שכל פעם רואים זווית אחרת מהתמונה.
הרגשתי שהסדנה הזו קצת אחרת מסדנת המדיטציה למשל כי לא היה ממש חוט מחבר בין המפגשים והיא הייתה יותר משחקית וכיפית במהותה.
שוב תודה-
רונה אטלס
*
הדס יקרה,
אני מאד שמחה שהצטרפתי לסדנה קודם כל בגלל שאני שוב זוכרת את החלומות שלי , וזה נהדר ומעניין ראי לנפש, כמו שאמרתי לך ממש פסיכותראפיה, וגם מכיוון שהצלחתי לכתוב דבר אחד או שניים,
החיבור בין חלום וכתיבה הוא מצוין כמו שקראת לזה עוגן . אחד הקשיים שלי הם היכולת לבחור להתמקד , ממה להתחיל. החלום הוא כמו סיפור מסגרת סקיצה מעיין חומר זמין ואוטנטי.
הרגשתי ממך שאת מאד בעניין ויש לך הרבה תשוקה למה שאת מעבירה.
מאד אהבתי שהתבוננות שלך רחבה ופתוחה גם מהפן הספרותי וגם המשחקים שעוררו רגישות והתבוננות.
הרגישות והחידוד לקלוט באינטואיציה ובחושים שפה ונקודות אפיון מחברת בין האנשים בקבוצה וזו עוד חוויה ממימד אחר.
הבחנת בדברים הקטנים של כל אחד כדי להגדיר ולכוון אותו.
המתנה האישית שלך אלי הייתה שהשבת את תשומת ליבי להתבטאות הספציפית שלי: צורה חומר צבעים.
עשית את זה ברגישות ובמידה שהשאירה מרחב להמשיך ולחפש.
תודה.
שרון קאשי
*
הדס היקרה,
קודם כל כבר ביום שני הראשון שחלף בלעדייך חסרת לי. חסרה לי הסדנה.
מידיי פעם אני מציצה במחברת והזמן קצת קפא בה.
אני משתדלת לנער אותה. לשקשק אותה.
הסדנה הייתה מקסימה וחברים רבים שסיפרתי להם אודותיה כבר משתוקקים להצטרף.
התכונני.
אפילו גם לי בא סיבוב שני.
אני חושבת שאורך הסדנה הייתה במידה טובה.
אהבתי את התייחסותך אל החומרים שהמשתתפים הביאו: מאירי מחשבה ורוח
יצאתי לצילומי הסרט עם טעם של הסדנה בקצה הלשון וקיוויתי שהחוויות תצטלבנה.
אני חולמת אך לא מתמידה לכתוב ומשתדלת לקחת את ההשראה למקומות אחרים ביום- שזאת המתנה הנפלאה ביותר שלא יכלתי לדמיין שאקבל מהסדנה:
השחרור מאובססיות הכתיבה ויחד עם זאת החיבור לחוויה.
תודה לך על זה.
מעיין רסין
*
להדס המופלאה
רגעים רגעים של קסם מלאו את ימי ראשון בער בשבועות שבילינו יחד.
החיוך המוק, שיני הניבים הנבטות ממנו, מעגלי הקבלה עם צלילי הקערה הטיבטית, החיבור המופלא בין ידע, אינטואיציה, נשיות, רגישות והומור. צבעים, טעמים, ריחות של כישוף שמלאו את האוויר על הגג. מילים ועוד מילים שחברו למשפט, לשירה, לסיפור.
כל זאת ועוד הם הפלא שאת יצרת עבורנו ואתנו.
אני מאחלת לעצמי שזו היתה רק ההתחלה. תודה מכל הלב,
באהבה
מעין ג.
*
נתחיל מזה שקיבלתי יותר ממה שציפיתי לקבל.
היה נפלא. פתחת בפני מרחב של אפשרויות ושיטות של הנעת מנגנון היצירה.
אני מרגיש שיש לי למה לחזור שוב ושוב.
תודה!
ערן יובל
*